פסק-דין בתיק בר"ע 001482/03

א.        בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ מיום 23.3.03, אשר דחתה בקשה לעיכוב ביצוע פינוי שהוצא כנגד המבקשת ביום 10.2.03.

            אני מחליטה ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

ב.         בין המערערת  והמשיב התדיינות קודמת אשר בגינה ניתן במחצית שנת 2000 צו פינוי כנגד המערערת, מכח מימוש משכון.

            במסגרת הליכי המימוש פונתה המערערת מדירתה בחודש 5/00.

            לאחר הפינוי אפשר המשיב למערערת לחזור לדירתה, והצדדים כרתו ביניהם הסכם, (נספח א' לתגובת המשיב), לפיו לקחה על עצמה המערערת התחייבויות שונות, לרבות פריסה מחודשת של תשלום חובה למשיב.

ההסכם מיום 11.10.00 אושר על ידי ראש ההוצל"פ וקיבל תוקף של החלטה ביום 31.10.00 (להלן: "הסכם הפריסה").

לא שנוי במחלוקת כי המערערת הפרה את הסכם הפריסה, משכך פנה המשיב, בבקשה מחודשת לראש ההוצל"פ.

ראש ההוצל"פ הורתה על פינויה של המערערת מהדירה וקבעה בהחלטתה מיום 24.3.03 כדלהלן:

" תיק הוצל"פ זה נפתח בשנת 1999 ובעקבות הסדר תשלומים לסילוק חוב הפיגורים בהלוואה, השיב כונס הנכסים את החזקה בנכס לחייבת, לאחר שביצע צו לפינוי הנכס.

החייבת בבקשתה מודה כי לא עמדה באופן דווקני בקיומו של הסכם התשלומים ואף מבקשת לקבוע תשלומים חודשיים בסך 2000 ש"ח בחודש.

סעיף 4 להסכם התשלומים מאפשר לזוכה להמשיך בהליכי המימוש, במידה והחייבת לא תעמוד באחד התשלומים במלואו ובמועדו.

בהתאם לתגובת כונס הנכסים החייבת צברה יתרת חוב פיגורים בסך העולה על 199,000 ש"ח.

לא ברור לי מה היא העילה שבדין לעיכוב הליכי הפינוי.

הימנעותו של הזוכה, עד היום, מלהמשיך בהליכי המימוש למרות הפרות חוזרות ונשנות של הסכם התשלומים, אינה עילה לעיכוב הליכי המימוש, עתה משהחליט הזוכה כי נתן לחייבת מספיק הזדמנויות, להדביק את הפיגור בתשלומים...."

ראש ההוצל"פ לא קיבלה את בקשת המערערת לעכב את הליכי הפינוי וקבעה מועד לפינוי.

על החלטה זו של ראש ההוצל"פ הערעור שבפני.

ג.         לטענת המערערת לא נמסרה לה כלל אזהרה, למרות שניתן צו פינוי ביום 10.2.03 אשר נקבע לביצוע ביום 31.3.03.

            לטענת המערערת, הסכם הפריסה נכפה עליה, בעיקר בכל האמור לגבי חידוש ההליכים ללא התראה, כמצוין בסעיף 4 להסכם הפריסה.

            עוד לטענת המערערת המשיב לא דרש את ביצוע הסכם הפריסה, למרות שהמערערת שילמה, מעת לעת, תשלומים בחסר, מאחר שהמשיב, כך לדעת המערערת, המתין להפרת ההסכם, על מנת שיוכל להסתמך על האמור בסעיף 4 להסכם הפריסה.